חדלות פירעון והוצאה לפועל

לא בהכרח. הדין מעניק הגנות משמעותיות לדירת מגורים, ובמקרים רבים ניתן לגבש פתרון שמשאיר את קורת הגג — למשל באמצעות הסדר או מימון חלופי. כל מקרה נבחן לגופו, וזו בדיוק אחת הסוגיות שנבחן בפגישת הייעוץ.

לפי סעיף 163 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תקופת התשלומים שנקבעת בצו לשיקום כלכלי היא, ככלל, שלוש שנים ממועד מתן הצו. בית המשפט רשאי לקצר אותה כשמתקיימות נסיבות אישיות המצדיקות זאת, ורשאי להאריך אותה — למשל כשהחייב נהג בחוסר תום לב בהליך, לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה, או כשקיימות נסיבות כלכליות חריגות. כשמתקיימים התנאים לכך, בית המשפט רשאי גם לתת הפטר לאלתר, בלי תקופת תשלומים. משך ההליך כולו, כולל השלבים שלפני הצו, תלוי בבית המשפט, בממונה ובנאמן, ולכן המשרד אינו נותן הערכת זמן.

ממש לא. לעיתים איחוד תיקים, הסדר חוב מול הנושים או טענות הגנה נקודתיות (כמו התנגדות לביצוע שטר) יהיו פתרון מהיר וזול יותר. אנו בוחנים את כלל החלופות לפני שממליצים על מסלול.

יש להגיש תביעת חוב במועד הקבוע בדין ולעקוב אחר ההליך באופן פעיל. ייצוג מקצועי בשלבים אלה — כולל באסיפות נושים ובהתנגדויות — משפיע ישירות על שיעור הגבייה.